רש"י על בבא מציעא פ״ז ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא פ״ז ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא פ״ז ע״ב:ט׳ »

6 אָתְיָא ״קָמָה״ ״קָמָה״, כְּתִיב הָכָא ״כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ״, וּכְתִיב הָתָם ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה״. מָה הָתָם קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה, אַף הָכָא נָמֵי קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה.

פירוש רש"י על בבא מציעא פ״ז ב:ו׳

6 אתיא קמה קמה - והמקשה אומר גזירה שוה זו כדי להקשות ולומר אימא דלא אישתעי קרא אלא בחייבת בחלה כגון קמת מין דגן אבל בקמת קטנית לא:

7 כי תבא ואכלת ענבים - לקמן דריש ליה בפועל וסיפיה דקרא ואל כליך לא תתן משמע אלא לכליו של בעל הבית תתן אלמא בשעת גמר מלאכת חיבורן קאי:

8 כי תבא בקמת רעך - וגו' וחרמש לא תניף אלמא בשעת חרמש קאי:

9 מהחל חרמש בקמה - הוא עומר הקרב בפסח שהוא בא מן השעורין שחייבין בחלה:

« רש"י על בבא מציעא פ״ז ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא פ״ז ע״ב:ט׳ »